על פי הגדרתו של גרדנר (1983 ,Gardner), אינטליגנציה היא היכולת לפתור בעיות או לעצב תוצרים הזוכים בהערכה במסגרת תרבותית אחת או יותר. לטענתו של גרדנר קיימות לפחות שמונה אינטליגנציות אנושיות הקיימות, במידה זו או אחרת, אצל כל אדם – כך שלכל אחד יש פרופיל אינטליגנציות ייחודי. לפיכך – לא תיתכן דרך אחת ויחידה המתאימה ללמד את כולם. גישתו של גרדנר צמחה כאנטי-תזה לגישה הביהוויוריסטית (בה האינטליגנציה נתפסת כתכונה קבועה). לפי גישתו של גרדנר הקוגניציה (IQ), אינה קבועה והיא מתפקדת בפעולת גומלין עם האינטליגנציות האחרות. לפיכך, התפיסה היא שניתן לשנות יכולות על-ידי ניסיון ולמידה תוך מיזוג אינטליגנציות אחדות.
